UserX - הבלוג של עינת ענבל על עיצוב חווית המשתמש ועיצוב ממשק

Bathroom repair independently.

היוזר יודע שהעולם הוא מקום מסוכן
	ארכיון של '' « Previous Entries 14 באפריל 2007 כינמת הספאמרים המגעילים מצאו את האתר הקטן שלי כבר מזמן. אבל בשבועות האחרונים הם חוגגים בהמוניהם מדי יום. ממלאים לי את המייל, ומבעסים לי את הצורה. וכל זה כשהכמות שלהם עומדת ביחס הפוך לכמות התגובות הליגיטימיות (אני יודעת, באשמתי). אז בצער אני סוגרת את היכולת לתגובות. האמת, אין לי מושג איך ספאמרים עובדים, ולא ממש מעניין אותי, אבל כן שמתי לב שאני מגיבה אליהם כאילו היו טפילים אורגניים - כמו בקטריה, אם האוכל לא יישב בחוץ, אולי הם ייעלמו. כמו כינמת, אם אין מגע, הם ייעלמו (והפשט: הכנסתי את התגובות למקרר). אז כפיצוי (חוץ ממני, לא חושבת שזה באמת משנה למישהו), שני לינקים שיגזלו מכם המון זמן (ראו הוזהרתם): - חצי שעה של הרצאה של תיאו ג’נסן, אותו הזכרתי בעבר, המהנדס ההולנדי שהקדיש 15 שנה ליצירת ממלכת חיות חוף מכניות מהפנטות. הוא מסביר כאן את המערכת האבולוציונית שלו. הסרטונים מרהיבים וההדגמות מאוד משעשעות (למי שאוהב הומור של ירידי מדע בבי”ס). - אם תצביעו למועמדים לפרסי הוובי, תוכלו גם לראות את הדירוג עד כה. יש כמה מועמדים ממש מביכים, כרגיל. ההפתעה הכי טובה הגיעה דווקא בתחום הבנקאות - זופה: מערכת של מלווים ולווים (בכסף אמיתי) שלא באמצעות בנקים. הוסיפו תגובה תגיות: , Her Self 27 בפברואר 2007 אנחנו שמחים לארח האם מי שאין לו בלוג לא מעניין? האם זו הפרה של המשחק? למי אכפת. קבלו את גיורא פרבר. *גיורא, בבקשה.* חמישה דברים במהירות. שמח להתארח על הבמה הזו ותודה לבעליה. הפעם הראשונה בה גיליתי את הכוח של רשתות חברתיות אינטרנטיות היתה בצבא, ב-1985, כשלא היה בכלל אינטרנט בסביבה הקרובה. זה היה בתקופה קצרה בה הייתי בחיל קשר, במשמרות לילה בהן אין מה לעשות חוץ מלהתכתב במין סוג של מקודד סודי עם מקלדת, עם אנשים אחרים שנמצאים באותו זמן באותה משמרת במקומות אחרים בארץ. הגילוי המרעיש: עד כמה אפשר להגיע לפתיחות וגילוי לב עם אנשים שאתה לא מכיר, דרך כתיבה. כמו פסיכולוג, רק בחינם. מקצועות ובכלל דברים שעסקתי בהם בעבר והיום. האם זה זיגזג מטורף או ורסטיליות ברוכה? בבקשה: מקרין סרטים בקולנוע (תמוז ז”ל, רמת אביב. בתיכון). פיקולו ב”שרי” דיזנגוף (שלושה ימים). עורך מוסיקלי, גל”צ. חבר בצוות העריכה של עד-פופ (!) (ערוץ הראשון, בערך ב-1988 אולי). עיתונאי מוסיקה (חדשות, העיר, עורך בידור במעריב לנוער) טכנאי סאונד (ניו יורק, ועוזר טכנאי באולפני המון, ת”א). עורך דין (זכויות יוצרים ודיני טלקומוניקציה. שנתיים). מנהל מגזינים (אטמוספירה ומגזין “יס”, אצל יובל סיגלר. בערך שנה). כתיבה, עריכה, תכנון, יעוץ, ליווי בכל מה שקשור לאינטרנט (ynet, אחר כך לוגיה). היום שותף בחברת יעוץ ופרוייקטי אינטרנט, יוֹניוֹנ, יחד עם עמרי דולב. וגם עורך ואוהב את התכנית היום שהיה עם גיא זהר, בערוץ 10 (מתחלק בעיקר עם זאב חספר בתפקיד ובאהבה). בטוח שכחתי משהו. אה! גם מנגן בס יחד עם מיטללה ( www.myspace.com/meitalela), אבל זה כבר לא עבודה. לפני חמש שנים לקחנו את שלושת הילדים לשלושה חודשים בהודו. עד היום אני רוצה לחזור. כשחייתי בניו יורק היה לי קוואסאקי 600 נינג’ה. אופנוע ספורט. נשאר לי מאז מעיל עור מקצועי וכפפות. עד היום אני מחשיב את עצמי בתור אופנוען, גם כשאני רוכב על 125 אוטומטי. יש לי זכרון ארוך טווח שדומה מאוד למה שאומרים על דג זהב: זוכר רק שבע שניות אחורה. ובכל זאת, זכרון ילדות. עברנו לגור בבניין רב קומות, עדיין לא לגמרי גמור. שעת אחה”צ - ערב. אין אף אחד בבית. משום מה אין לי מפתח. בערך בגיל 6 או 7. מתחת לבניין יש פיילה ענקית של סיד, שתוך כדי משחק כנראה נפלתי לתוכה. כשיצאתי, לבן יותר מתמיד, ועם פצעונים קטנים על הגוף, הסתובבתי למטה, ומי מגיע? הזקנה שהיתה מוכרת את האנציקלופדיה העברית. מה זה קשור? או. הנה שאלה טובה. איך זה נגמר אני לא זוכר. עוד זכרון ילדות: נופל מאופניים נפילה לא טובה, עם המצח ישר בתוך המדרכה. משאיר את האופניים באותו מקום והולך בעיניים מזוגגות הביתה. מצלצל בדלת. אמא שלי פותחת. בלוטה ענקית באמצע המצח. היא מתפוצצת מצחוק, ושמה עליה קרח, או אולי לוחצת עם סכין רחבה. עד היום אני לא מתרגש מפציעות, של אחרים או שלי. עכשיו אני צריך להזמין חמישה בלוגרים לכתוב. אז אני מזמין את עמרי דולב. רציתי גם את יאיר גת, אבל כבר הזמינו אותו. הוסיפו תגובה 20 בינואר 2007 links for 2007-01-19 BBC - Human Body and Mind - Sex ID Did you know that, on average, women use 15,000 words a day while men use 7,000? (tags: body_mind, brain_sex) תגובה אחת 17 בינואר 2007 links for 2007-01-16 Footnote - The place for original documents online שווה להסתכל על הווידאו. אינטרפייס מאוד מושקע. החלק שאני הכי אוהבת - ההערות הופכות חלק מהמטה דטה ויוצרות קשרים בין מסמכים שונים (tags: archiving drill-down) Design-Feed Latest מישהו כבר עשה את העבודה ואסף את החשודים העיקריים. חבל שזה לא משתלב עם עולם הפידים בצורה יותר נוחה (tags: design-feed) Webreakstuff » iPhone, on the thin line between love and hate במחשבה שנייה, אולי האקסטזה הייתה טיפ טיפה מוגזמת (tags: iphone) Gotham Rounded: Corners Cut by Popular Demand \| Typographica לטיפוגראפים כנראה לא הספיקה אקסטזת האי-פון, הם גם לא מצליחים להירגע מהפונט החדש: גם מקצועי, גם טו פוינט אוווו… (tags: fonts) curvyCorners - Ultimate Rounded Corners. עכשיו אפשר לעגל הכול (tags: javascript corners) Subtraction: Bad for Palm, Good for Typography גותם מעוגל הוא הבייבי החדש של הטיפוגראפים, אבל הלווטיקה היא הפונט שחוזרים אליו שוב ושוב (tags: fonts) HallwayTesting.com: Quick, Free Usability Feedback Forums שימושיות 2.0 - דרך מצויינת לראות איך אחרים מנתחים אתרים. הרעיון הוא שאנשים מעלים כתובת אתר ומקבלים פידבק על השימושיות שלו. (tags: usability) Helvetica אפרופו הלווטיקה, אפילו עשו עליה סרט (tags: font) iPhone round-up (kottke.org) סיכום טוב לכל התגובות לאייפון. טוב, לא לכולם… (tags: iphone) Microsoft adCenter Labs Demonstration אכן, חששותיי התאמתו: השתמשתי בכלי הזה של אםאסאן שמטרתו לנבות חיתוכים דמוגרפיים של משתמשי אתר מסויים על פי דפוסי החיפוש שלהם. ומה מסתבר? בנים � (tags: geek_tools,) הוסיפו תגובה 03 בינואר 2007 מפות לעתיד בליל רשימות הסופשנה הביא אותי להבנת הפרדוקס הבא: ככל שפוסט ארוך יותר, כך מבלים בו פחות זמן. ולהפך. למה? כי פוסט ארוך סביר שיהיה מין מאמר או מאמרון. פוסט קצר סביר שיהיה מורכב מרצף של לינקים. דוגמה מצויינת היא רשימות סופשנה. קצר קצר, אבל יכול לגזול חצי יום (ככל שזה מעובד יותר, כך קשה יותר לעיכול…). אז במקום לגזול מזמנכם היקר בהעלאת גירה נוספת של חומרים שנלעסו כבר במקומות אחרים (שמים לב שהתאפקתי ולא שמתי קישור?) אני מביאה לכם לקט של מפות טרנדים (גדלים מלאים של המפות תמצאו באתרי המקור): המטרציה של גארטנר טוענת שאפשר לשכוח מבאז וורד אחד לפחות: פוקסונומיה. לינק דרך cityofsound. הטיוב הזה הוא דעתן: הוא מעדיף את רדיט על דלישס, את גיזמודו על אנגדג’ט ועוד מיני העדפת העוללים על הבכורים. מפה של חברת מיתוג יפנית ותראו את האמרקניזציה של הטיוב הזה: רק אמריקאי יכול לשים “אושר” והדרכים להגיע אליו כתחנה מרכזית. מפה מתוך הבלוג של רוס דוסון לינקים דרך http://kottke.org הוסיפו תגובה תגיות: , user experience, הבועה, mapping 19 בדצמבר 2006 פרדוקס הבחירה בארי שוורץ הוא פסיכולוג וסוציולוג אמריקני שטוען כאן בכנס TED שהקושי לבחור נמצא ביחס הפוך לכמות האופציות האפשריות ובחירות מורכבות הן שגורמות לחוסר סיפוק (ואת הסוד הזה לא יודעים המשווקים). שווה להשקיע עשר דקות כדי להקשיב לאיש במכנסיים הקצרות (סליחה, ספויילר!). ייתכן והמסר הזה יישמע קצת ריאקציונרי (היה פה שמח…) ועומד לכאורה בסתירה לטענה של מלקום גלדוול כפי שהיא מובאת כאן שטוען שהחכמה היא לא להקשיב לצרכנים, כי הם לא יידעו לזהות מה הם רוצים. החכמה היא להציע להם מגוון ואז יוכלו לגלות מה הם רוצים (הדוגמה שהוא מביא כאן היא תעשיית רטבי הספגטי בשנות השמונים). אבל אם מקשיבים שוב לגלדוול בהופעה אחרת שלו, גם הוא טוען שיותר מדי אופציות גורמות לשיתוק ושיש צורך לפשט. לא פשוט לבחור. תגובות [6] תגיות: , user experience 17 בדצמבר 2006 העתיד שוב כאן? Technology is anything that wasn’t around when you were born Alan Kay הציטוט הזה שמצא חן בעיניי לקוח מפוסט של דנה בויד שיוצאת בהכרזה שגם היא לא מבינה את הבאז סביב העולם הווירטואלי חביב התקשורת, second life. גם היא מתנצלת (כשועל קרבות ותיק) ואומרת שאולי העתיד יוכיח שטעתה, אבל למי שכבר חווה בעבר את “העתיד כבר כאן” לא מעט פעמים, היא רואה עתיד קצת פחות וירטואלי, קצת יותר מחובר למציאות. היא חושבת על רשתות חברתיות, אני חושבת על נפגעי ה-Wii: לא רק שהרצועות המקוריות היו דקות מדי, מסתבר שיש לא מעט נפגעים שקצת נסחפו. כדי לראות עד כמה אנשים נסחפים, צריך רק להסתכל באוסף שבפליקר. אז מה הקשר לסביבות וירטואליות? הקשר הוא ההיפוך: במקום שמכניסים אותנו לעולם, תוך העלמת הגוף, עם ה-Wii של נינטנדו נוצר מצב הפוך: הגוף מפעיל את העולם שנמצא מחוצה לו. גם זו בשורה שכבר העלתה עובש לא מעט פעמים, אבל הפרצופים שניבטים מהתמונות מרמזים שאולי כאן באמת יש איזו התקדמות לקראת חזון ה-everyware – או ubiquitous computing האינטגרציה של מיחשוב בתוך חיי היום יום. עד שסוני לא תתעשת ותוציא את השלט RFID שלה (אם הבנתי נכון, היכולת לקלוט ולשדר לכל הכיוונים היא יתרון בולט ביחס לבלותות’ של נינטנדו), הם לא ממש יצליחו להתמודד רק באמצעות שיתופי פעולה נישתיים כמו זה עם נייקי (לתירגול שמציע לחובב הכושר להחליף את המכון בתוכנית אימונים בסלון – עם ps2 + מצלמת ווב). נייקי לא מחכה לסוני, והיא הוציאה הקיץ עוד מוצר נישתי שנקרא נייקי פלוס:הנעליים מדברות, האייפוד מקשיב. חיבור בין הנעל לנאנו מאפשר מעקב בזמן ריצה. לגאדג’ט שזוכה להצלחה בעונת החגים הנוכחית יש גם צד אפל: מתברר שהמשדר שבנעל הוא למעשה תחנת שידור שמשדרת למרחק של 20 מטר, מה שהופך אותו בקלות למכשיר מעקב. מוחות חשדניים יכולים לקרוא עוד כאן. אבל יכול להיות שזה בכל לא או זה או זה: מנכ”ל נינטנדו ארה”ב כבר רואה את החיבור. מסתבר שהאווטארים הם עוד נקודת מכירה שמלהיבה אנשים, אבל זה כבר נושא אחר לגמרי… עדכון: הנזקים של ה-Wii כבר אינם מסתכמים בפגיעה בגוף, יש גם נזקים לרכוש. ולאלה שעדיין לא בטוחים, מבטאים Wii כמו We (שירות למען הציבור, כדי שפיאסקו “סקייפי” לא יחזור על עצמו). תגובות [2] תגיות: , user experience 06 בדצמבר 2006 קישורים - 6 בדצמבר טאגים עולים כיתה : אתר תיירות חדש של הגארדיאן המבוסס על טאגים כך שלכל טאג יש עמוד משלו ויש עמודים שהם תוצר של שילוב של שני טאגים ביחד. כאן יש הסבר על פיתוח האתר. כשכבר חשבתי שאין יותר כאלה, פורטפוליו פלאש מדהים שמזכיר קצת את הקולקציות מזילות הריר מעונות קודמות באתר של איסי מיאקי פיקסלים כטפט: Pixelnotes הוא פרויקט בהשראת המראה המפוקסל, שימוש חכם של post-its יוצר משטח עבודה על הקיר שמשנה את צבעו על פני זמן. עדכון: פוסט-איט שנראה כמו בצל מתקלף . קרן רובוטית עוקבת אחרי אזרחים תמימים במרחבים ציבוריים בעבודת אמנות של מארי ססטר . מישהו שעושה את העבודה בשבילנו:השוואה של אתרי אירוח חינמיים לוידאו . ויש המשך פוסט-דיג – נקמתו של העורך : אתר המשלב איסוף שטח של חומרים המסתמנים כפופולריים + יד מכוונת. אם באמת חסר לכם עוד מקור להמלצות מדיה ותרבות, הנה מייל יומי מומלץ הוסיפו תגובה 17 ביוני 2006 זה לא קורה כאן, זה קורה עכשיו שילוט חצות של אמנסטי בשוויץ כל כך חזק שאני לא רוצה לקלקל בלינק אחד נוסף. רק שאלה: איך היו מתאימים את הכיתוב ”זה לא קורה כאן, זה קורה עכשיו?” אם הקמפיין היה עולה כאן? תגובות [5] 13 במאי 2006 סרנדיפטי סטיבן ג’ונסון כתב פוסט על סרנדיפטי (היכולת לגילויים מוצלחים ומפתיעים) והנט. עם יותר מעשור של גלישה לאיבוד מדי יום מאחוריי, אני מופתעת איך הרעב לגילויים לא נחלש. במקום לסדר היום פוסט סביב נושא החלטתי להציע מסלול בוקר כולל קפיצות אסוציאטיביות למטיבי לכת. הוצאת ספרים פוסט מודרנטית: לואיס רוזנפלד, האיש שכתב את הספר ההוא עם דב הקוטב, החליט לפני שנה לפתוח הוצאת ספרים קטנים ומעשיים על עיצוב חווית משתמש. אופן יצירת הספר מכיל הרבה מאוד אפשרויות להשתתפות של גולשים/קוראים/מומחים אורחים באשר לסוג הספרים שהם רוצים, מה היו רוצים בספר וכו’. עוד פוסט על הקשר בין מדיה ישנה לחדשה: “אבודים”, מסתבר, היא לא רק סידרה לחובבי קונספירציות. היא גם מאוווד ניו-מדיה. הפוסט שמוזכר כאן מדבר על the social life of a broadcast, כלומר על יחסי הגומלין בין שידור טלוויזיה להתרחשות אינטרנטית, על התפיסה נוסח מקלוהן שבה מדיה ישנה מאמצת טקטיקות של מדיה חדשה, על ספר קקיוני שמופיע באמזון שקיים רק כאיזכור בסידרה ועל היכולת לייצר עניין שיוצר הרבה מאוד תכנים במקום לרכז את ייצור התוכן. (אזהרה: הפוסט עלול לקלקל למי שלא מעודכן בעונה השנייה). פתרון למצוקת הדיור בתל אביב? עיצוב בניין יפני שבו כל חדר הוא בניין שונה. הוסיפו תגובה « Previous Entries

ארכיון של ''