הקימונו
חפשו את הקישור למסמך השקפים של ההרצאה המשותפת של קוי וין - המעצב הראשי של אתר הניו יורק טיימס ומארק בולטון. יש שם הדגמה של עיצוב לעומק, עם הרבה מאוד מידע - לקחת ולהשתמש. איזה כיף שאפשר פשוט לשים לינק ולהרגיש שנתתי מתנה. מתנה ממש.
ארכיון של מרץ, 2007
19 במרץ 2007
הקימונוחפשו את הקישור למסמך השקפים של ההרצאה המשותפת של קוי וין - המעצב הראשי של אתר הניו יורק טיימס ומארק בולטון. יש שם הדגמה של עיצוב לעומק, עם הרבה מאוד מידע - לקחת ולהשתמש. איזה כיף שאפשר פשוט לשים לינק ולהרגיש שנתתי מתנה. מתנה ממש.
17 במרץ 2007
חת שתיים - צ’לוש!פוסט מאוד ממצה של דיינה בויד על ווב 3.0, מובא כאן בצורה טלגפרית: דפוסי החיברות בנט עברו כמה שלבים: שלב קדום היה שלב של קבוצות סגורות על בסיס עניין משותף. שלב שני, המוכר היום, הוא של של הקבצים פתוחים יחסית על בסיס חברים, והשלב הבא, לדעת בויד, בנוי על נוכחות מבוססת מיקום. החשש שלה, והיא לא היחידה, נובע מניגוד האינטרסטים שיש בין ספקי התקשורת ובין המשתמשים, ניגוד שלא נוצר בימים הראשונים של הנט אבל עכשיו מתחיל להצטייר כחזית הפוליטית הבאה - net-neutrality (כלומר, הנייטרליות של תשתית הרשת עצמה) והנה וידאו קצר שמסביר למה (דרך עמרי דולב). עכשיו שיש יותר ויותר תוכן מיוצר ישירות לסלולר, מעניין לחשוב איזו צורה ילבש הנושא כאן.
17 במרץ 2007
פרנקי
פרנקי הולך להוליווד: לא מפליא אותי שכשזה-פרנק מבקש מאנשים להלביש את שואב האבק שלהם, הוא מקבל אלף תגובות תוך עשרים שעות. בראיון איתו, הוא הסביר שבהומור שלו יש מתיקות מסויימת, אנטי תזה להומור שחור וסרקסטי נוסח סאות פארק. כדאי לשים לב לקטע שבו הוא מדבר על לקיחת סיכונים והיתרונות של קנה מידה קטן.
10 במרץ 2007
המסר הוא המדיוםכבר אי אפשר להתעלם מטוויטר. אני מודה שחוץ מלהראות את טוויטר בפגישות עבודה בתור המהות של 2.0 – לא ממש הבנתי את הקטע (רשת חברתית שמבקשת מחבריה לעשות רק דבר אחד – לענות על השאלה מה אני עושה עכשיו? ומי שעוקב אחריך מקבל את התשובה). הנה מדגם אקראי של הודעות (פומביות) אחרונות:
אוקיי. פאוזה. נו?
למה זה מציק? כי כבר בהתחלה הייתה תחושה שיש כאן משהו שונה שהולך לתפוס. וזה אכן תופס. אבל למה?
יש כבר כמה תשובות: - לייפ-האק כבר מצאו דרכים להשתמש בטוויטר כדי לעשות רשימות to do וניהול אנשים
- זו דרך לעקוב אחר סלבס - זו שיטת חיזור חדשה - זה משהו לעשות בכנסים (קצת כמו להעביר פתקים בשיעור) ההצלחה טמונה כנראה בכך שסף הכניסה הוא בגבוה דשא.
יש שירותים דומים דוגמת dodgeball – אלא שהם ייעודים. במקרה של דוג’בול – המערכת רק מסמסת את מיקום חבריך (אין כאן מקום להבעה). הפשטות, שלא לומר פשטנות, היא המפתח. כמו הכלאה של מסנג’ר וסמס . כיוון שזה לא מסרים מיידים, זה לא מעיק. כיוון שזה לא אימייל, זו לא שיחה פרטית. כיוון שזה לא בלוג, זה דומה יותר לשיחה מתמשכת. מדובר, אם כך, במדיום תקשורת יעיל מאוד של many-to-many שמצליח דווקא בגלל מגבלותיו. מותר להכניס להודעה לא יותר מ-140 תווים (פחות מסמס), לכן לא נדרש יותר מדי מאמץ לקרוא אותה. יש גם שפת הוראות שהולכת ותופסת תאוצה.
וכמובן, הגביע הקדוש של כל הסיפור – המערכת מאפשרת זרימה חופשית של אינפורמציה בין הווב לסלולר.
ואולי אנשים פשוט נהנים לגלות שהחיים של אחרים די משעממים? |
יוזר אקס הוא האתר של עינת ענבל, יועצת ל- User Experience (עיצוב חווית משתמש), בנושאי עיצוב ושימושיות, בין יתר ענייני החיים |
|