סטיבן ג’ונסון כתב פוסט על סרנדיפטי (היכולת לגילויים מוצלחים ומפתיעים) והנט. עם יותר מעשור של גלישה לאיבוד מדי יום מאחוריי, אני מופתעת איך הרעב לגילויים לא נחלש. במקום לסדר היום פוסט סביב נושא החלטתי להציע מסלול בוקר כולל קפיצות אסוציאטיביות למטיבי לכת.

לואיס רוזנפלד, האיש שכתב את הספר ההוא עם דב הקוטב, החליט לפני שנה לפתוח הוצאת ספרים קטנים ומעשיים על עיצוב חווית משתמש. אופן יצירת הספר מכיל הרבה מאוד אפשרויות להשתתפות של גולשים/קוראים/מומחים אורחים באשר לסוג הספרים שהם רוצים, מה היו רוצים בספר וכו’.

עוד פוסט על הקשר בין מדיה ישנה לחדשה:

“אבודים”, מסתבר, היא לא רק סידרה לחובבי קונספירציות. היא גם מאוווד ניו-מדיה.

הפוסט שמוזכר כאן מדבר על the social life of a broadcast, כלומר על יחסי הגומלין בין שידור טלוויזיה להתרחשות אינטרנטית, על התפיסה נוסח מקלוהן שבה מדיה ישנה מאמצת טקטיקות של מדיה חדשה, על ספר קקיוני שמופיע באמזון שקיים רק כאיזכור בסידרה ועל היכולת לייצר עניין שיוצר הרבה מאוד תכנים במקום לרכז את ייצור התוכן.

(אזהרה: הפוסט עלול לקלקל למי שלא מעודכן בעונה השנייה).

פתרון למצוקת הדיור בתל אביב? עיצוב בניין יפני שבו כל חדר הוא בניין שונה.