אם מלקום גלדוול פתח בלוג, אז מי אני שאשתוק? למה בעצם? כי האתר הקודם שלי דרש כמה תיקוני באגים (משתמשי פיירפוקס יוכלו לראות אותו עובד), ולא התחשק לי להתעסק עם זה. איזה עולם דיגיטאלי מופלא - התקלקל לך האתר? תבנה אחד חדש!

הדבר שהכי מפתה אותי בנוכחות האינטרנטית החדשה שלי הוא האפשרות להתחלה מחדש בכל מיני רמות- ניקוי שולחן גורף!

לעזרתי באים כל אותם השירותים והמוצרים של הסדר העולמי החדש שאמורים לעזור לי לסדר את חיי בצורה קוהרנטית יותר. השימוש שלי בכלים אינטרנטיים (דיג, אודאו, באבל, סקווידו ורשימה אינסופית של שירותים אחרים הקשורים לעננת ה-social software ) כמעט תמיד נובע מסקרנות מקצועית שמגלה סימנים של הפרעת קשב קשה.

אני מהמשתמשים המעצבנים שמזבלים את אותם הכלים האינטרנטיים - פותחים חשבון, משחקים ונוטשים. זה לא מונע ממני להרגיש שהנה אוטוטו הווב הסמנטי יגיע וזה אמור לשנות משהו. האם זה באמת שימושי? יעיל? נוח? הכול תלוי בכובע שאני חובשת באותו רגע. כסקרנית מקצועית – בטח. כמשתמשת – לא ממש ברור.

אחד הכישלונות הכואבים יותר הוא שלא נתפסתי ל-del.icio.us.

אני אלופה ב”זה מזכיר לי…” אני מוקירה ממש, אבל ממש, את יכולתי למצוא אתר רלוונטי לכל נושא בעולם. רק לפני יומיים הצלחתי לשלוף את המאמר של ניל סטיבנסון על ההצלחה של מיקרוסופט משנת 99.

אבל עודף הסימניות שלי לא מאפשר קריאה לסדר… כהרגלי, במקום לעשות משהו בנדון, מצאתי דברים מעניינים שנכתבו בנושא:

משחקי המחשה על בסיס נתונים מדלישס